<h1>צרור החיים הדרך הששי סימן ז'</h1>
<h2>דף לב:</h2>
ענין ההדס ענף עץ עבות הוא הדס שעליו חופין את עציו. וג' הדסים הוא נוטל. אין פוחתין מהן אבל מוסיפין עליהן דנוי הוא. וההדס כשר, הוא ג' עלין שיורדין בעוקץ אחד. וי"מ שלשת עליו סביב העץ זה כנגד זה ואינם גבוהין זה מזה. וכזה נוהגים כגון זה"Z[9". שיעור ההדס ג' טפחים. והטפחים אלו קטנים שהם שנים ומחצה. ואמר לנו ה"ר שלמה ז"ל שאם הג' הדסים הם מחוברים בשרש אחד ועליהם הדס שוטה, כשר הוא. וכן הורו [נ"א הודו לו] כל החכמים שבעירו. הדס שנקטם ראשו, והוא ראש העץ, כשר. ואין לומר דנקטם ראשו דגבי הדס בראש העלה הוא, מדאמרינן (ל"ג, א') נקטם ראשו ועלתה בו תמרה, ואין דרך לעלות תמרה בעלה, ואפילו שלשתן קטומין ולא עלתה בהן תמרה כשר. הדס הגזול והיבש פסול. אבל כמוש, כשר, להוציא ממפרשים שהיו אומרים דוקא לחים לגמרי. נשרו רוב עליו או יבשו רוב עליו, אם נשתיירו ג' בדי עלין כשר. יש שהיו אומרין שלשה מתלתא בקינא, ואינו אלא ג' בדי עלין לבד. הדס שענביו מרובין מעליו, אם ירוקות כשר. אדומות או שחורות, פסול. ואם מיעטן כשר. ואין ממעיטין בי"ט, שהוא מתקן, עבר וליקטן, כשר. הדס שבלולב אסור להריח בו שהרי הוקצה למצוה, ועשוי להריח ואסור להריח בו.
